אומגה ספידמאסטר – הסיפור מאחורי הדגם המפורסם
בואו נדבר קצת על החיבור החזק של אומגה לחלל.
האמת, שהכל התחיל מהעובדה שאומגה נבחרה להיות ״מודדת הזמנים הרשמית״ של האולימפיאדה בלוס אנג׳לס, אי שם בשנת 1932. מעודדת מההצלחה, המשיכה אומגה לפתח שעוני מדידת זמנים לטובת נהגי מירוצים, מהנדסים, ספורטאים וכו׳ עד שבשנת 1957 הציגה אומגה את דגם הספידמאסטר, רפרנס 2915, שבקרבו שכן מנגנון 321 המפורסם. דגם זה נחשב היום למבוקש ביותר (מחיר שוק קרוב ל-300,000$).
בשנות ה-60׳ רצתה ארה״ב להיות הראשונה שדורכת על הירח, ובמסגרת משימות החלל הרבות, נלקחו מספר שעוני ספידמסטר לחלל על ידי האסטרונאוטים, אבל לא בצורה ״רשמית״ שנתמכה על ידי אומגה…רק באמצע שנות ה-60׳ החליטה נאס״א (סוכנות החלל של ארה״ב) שהגיע הזמן לבחור שעון רשמי שיהיה מאושר לשימוש בחלל. (אציין רק שכל השעונים היו בעלי מתיחה ידנית…)
בסדרת מבחנים מפרכת (שכללה ״התעללות״ בשעונים על ידי טמפרטורות קיצוניות, שינויי לחות, תאוצה גבוהה, עמידות בכוחות ג׳י ועוד…) העפילו לשלב הגמר שלוש יצרניות – רולקס, לונג׳ין ואומגה. במרץ 1965 נבחר דגם הספידמאסטר לשעון הרשמי של האסטרונאוטים במשימות הבאות.
במשימת ג׳ימיני 4, שהיתה הטיסה הראשונה בה בוצעה הליכה מחוץ לחללית (באוויר, לא על הירח…) ענד האסטרונאוט אד וויט (שזכה להיות הראשון שהולך בחלל…) ספידמאסטר, רפרנס 105.003.
במשימת אפולו 11 המפורסמת (זו שבה נחתה ארה״ב על הירח), בשנת 1969, ענדו שני האסטרונאוטים (ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין) שעוני ספידמאסטר (כשלמעשה השעון הראשון על הירח היה על ידו של באז אולדרין, שהיה השני לדרוך על אדמת הירח…ניל השאיר את השעון שלו בתא הנחיתה…).
במשימת אפולו 13 הוכיח הספידמאסטר את יעילותו ואמינותו. יומיים לאחר ההמראה, תקלה חמורה התרחשה בחללית והאסטרונאוטים נאלצו ״לחשב מסלול מחדש״ ולחזור לכדור הארץ. הם נדרשו לתזמן 14 שניות קריטיות של נקודת הכניסה חזרה לאטמוספירה, וג׳ק סוויגרט (אחד משלושת חברי הצוות) השתמש בספידמאסטר שלו כדי לבצע את המדידה. התזמון הצליח, האסטרונאוטים חזרו בשלום ואומגה קיבלה מנאס״א את פרס הסנופי (למה סנופי? אז יש כמה גרסאות לבחירתה של נאס״א בדמותו של הכלב החביב, שהיה הקומיקס המצליח ביותר בשנות ה-60׳, הוא סימל קור רוח ואלגנטיות, וגם במשימת אפולו 10, רכב החלל כונה ״סנופי״ כי מטרת המשימה היתה ״למצוא מקום נחיתה על הירח לטובת אפולו 11״ (״סנופ״ באנגלית זה ״לרחרח״…)) שהיווה עוד ״חותמת איכות״ לאמינות השעונים ולמוניטין שלהם.
גם אחרי הנחיתה על הירח, המשיכה אומגה לפתח את דגם הספידמאסטר והשיקה דגמים נוספים, עברה למנגנון אוטומטי (לא נדרש למתוח אותם ידנית), שכללה את הקייס, החומרים והעיצוב.
בסוף שנות ה-90׳ השיקה אומגה את דגם איקס-33, שיועד במקור לנחיתה על מאדים, שעון אנלוגי-דיגיטלי (כן, מנגנון קוורץ…) בעל תכונות מדידה וחישובים שמאוד רלוונטיים לטייסים/אסטרונאוטים. דגם זה נענד על ידי האסטרונאוטים בוב בנקן ודאג הארלי בטיסתם לחלל לפני כמה חודשים
עד היום, משפחת הספידמאסטר היא אחת מהמובילות של אומגה (וכוללת עשרות דגמים שונים, במגוון רחב מאוד של חומרים, צבעים וכו׳). במקביל, מוציאה אומגה מדי פעם ״מהדורות מיוחדות״ לציון אירועים מיוחדים הקשורים לחלל (ולסנופי…), כל מהדורה כזו נחטפת מיד והופכת למבוקשת בקרב אספנים ו״משוגעים לדבר״.
אומגה ספידמאסטר – הסיפור מאחורי הדגם המפורסם
בואו נדבר קצת על החיבור החזק של אומגה לחלל.
האמת, שהכל התחיל מהעובדה שאומגה נבחרה להיות ״מודדת הזמנים הרשמית״ של האולימפיאדה בלוס אנג׳לס, אי שם בשנת 1932. מעודדת מההצלחה, המשיכה אומגה לפתח שעוני מדידת זמנים לטובת נהגי מירוצים, מהנדסים, ספורטאים וכו׳ עד שבשנת 1957 הציגה אומגה את דגם הספידמאסטר, רפרנס 2915, שבקרבו שכן מנגנון 321 המפורסם. דגם זה נחשב היום למבוקש ביותר (מחיר שוק קרוב ל-300,000$).
בשנות ה-60׳ רצתה ארה״ב להיות הראשונה שדורכת על הירח, ובמסגרת משימות החלל הרבות, נלקחו מספר שעוני ספידמסטר לחלל על ידי האסטרונאוטים, אבל לא בצורה ״רשמית״ שנתמכה על ידי אומגה…רק באמצע שנות ה-60׳ החליטה נאס״א (סוכנות החלל של ארה״ב) שהגיע הזמן לבחור שעון רשמי שיהיה מאושר לשימוש בחלל. (אציין רק שכל השעונים היו בעלי מתיחה ידנית…)
בסדרת מבחנים מפרכת (שכללה ״התעללות״ בשעונים על ידי טמפרטורות קיצוניות, שינויי לחות, תאוצה גבוהה, עמידות בכוחות ג׳י ועוד…) העפילו לשלב הגמר שלוש יצרניות – רולקס, לונג׳ין ואומגה. במרץ 1965 נבחר דגם הספידמאסטר לשעון הרשמי של האסטרונאוטים במשימות הבאות.
במשימת ג׳ימיני 4, שהיתה הטיסה הראשונה בה בוצעה הליכה מחוץ לחללית (באוויר, לא על הירח…) ענד האסטרונאוט אד וויט (שזכה להיות הראשון שהולך בחלל…) ספידמאסטר, רפרנס 105.003.
במשימת אפולו 11 המפורסמת (זו שבה נחתה ארה״ב על הירח), בשנת 1969, ענדו שני האסטרונאוטים (ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין) שעוני ספידמאסטר (כשלמעשה השעון הראשון על הירח היה על ידו של באז אולדרין, שהיה השני לדרוך על אדמת הירח…ניל השאיר את השעון שלו בתא הנחיתה…).
במשימת אפולו 13 הוכיח הספידמאסטר את יעילותו ואמינותו. יומיים לאחר ההמראה, תקלה חמורה התרחשה בחללית והאסטרונאוטים נאלצו ״לחשב מסלול מחדש״ ולחזור לכדור הארץ. הם נדרשו לתזמן 14 שניות קריטיות של נקודת הכניסה חזרה לאטמוספירה, וג׳ק סוויגרט (אחד משלושת חברי הצוות) השתמש בספידמאסטר שלו כדי לבצע את המדידה. התזמון הצליח, האסטרונאוטים חזרו בשלום ואומגה קיבלה מנאס״א את פרס הסנופי (למה סנופי? אז יש כמה גרסאות לבחירתה של נאס״א בדמותו של הכלב החביב, שהיה הקומיקס המצליח ביותר בשנות ה-60׳, הוא סימל קור רוח ואלגנטיות, וגם במשימת אפולו 10, רכב החלל כונה ״סנופי״ כי מטרת המשימה היתה ״למצוא מקום נחיתה על הירח לטובת אפולו 11״ (״סנופ״ באנגלית זה ״לרחרח״…)) שהיווה עוד ״חותמת איכות״ לאמינות השעונים ולמוניטין שלהם.
גם אחרי הנחיתה על הירח, המשיכה אומגה לפתח את דגם הספידמאסטר והשיקה דגמים נוספים, עברה למנגנון אוטומטי (לא נדרש למתוח אותם ידנית), שכללה את הקייס, החומרים והעיצוב.
בסוף שנות ה-90׳ השיקה אומגה את דגם איקס-33, שיועד במקור לנחיתה על מאדים, שעון אנלוגי-דיגיטלי (כן, מנגנון קוורץ…) בעל תכונות מדידה וחישובים שמאוד רלוונטיים לטייסים/אסטרונאוטים. דגם זה נענד על ידי האסטרונאוטים בוב בנקן ודאג הארלי בטיסתם לחלל לפני כמה חודשים
עד היום, משפחת הספידמאסטר היא אחת מהמובילות של אומגה (וכוללת עשרות דגמים שונים, במגוון רחב מאוד של חומרים, צבעים וכו׳). במקביל, מוציאה אומגה מדי פעם ״מהדורות מיוחדות״ לציון אירועים מיוחדים הקשורים לחלל (ולסנופי…), כל מהדורה כזו נחטפת מיד והופכת למבוקשת בקרב אספנים ו״משוגעים לדבר״.